חיפוש באתר

חוקה

חוקה ושיפוט (ג'ודו):


תחרות הג'ודו הינה למעשה קרבות אשר מתרחשים בין שני ג'ודוקות (כינוי לג'ודאי) אשר אחד הג'ודוקאים לובש חליפת ג'ודו לבנה והשני חליפה כחולה. הצורך בשני צבעים שונים בחליפות נובע מהגדלת החשיפה לענף והכנסת אמצעי התקשורת לסיקור התחרויות. (עד 1997 שני המתחרים היו לובשים חליפות לבנות) הקרב מתנהל על מזרן ג'ודו ריבועי (מינימום 5*5 מטר לילדים ומקסימום 6*6 מטר לנוער ומעלה) כאשר כל הזירה בצבע אחד ומחוץ לזירה צבע אחר של מזרונים.. על המזרן נוכחים שלושה שופטים. שופט מרכזי אשר מקבל את ההחלטות ושני שופטי צד היושבים בפינות נגדיות, אחד מול השני ועוזרים לשופט האמצע שמנהל את הקרב.
מטרת הג'ודוקא, להטיל את היריב למזרן ומשהגיעו למזרן הקרב נמשך על הקרקע עד שהשופט עוצר אותו ומחזירם לעמידה. ("מטה" היא המילה בה השופט עוצר את הקרב) על הקרקע יכול הג'ודוקא להכניע את היריב בעזרת ריתוק המתחרה למשך 25 שניות למזרן (צריך ששתי הכתפיים יהיו צמודות למזרן) הכנעה בעזרת בריח על המרפק או חניקת היריב. כל אלו יביאו ניקוד של 10 נקודות ("איפון") . כמו כן, ישנם פעולות שאסור לעשות ואם אחד הספורטאים ייבצע אותן יעניש אותו השופט בניקוד שלילי (שידו) כלומר: הענקת נקודות ליריב.


שיטות הניקוד:


קוקה      
 
הינו הניקוד הנמוך ביותר בג'ודו. "קוקה" שווה ל 3 נקודות. הטלת היריב על הישבן מזכה את הג'ודוקא שהטיל ב- קוקה כמו כן ריתוק היריב למזרן בין 10 ל- 14 שניות מזכה את הג'ודוקא המרתק ב- קוקה.
"שידו ראשון" הינו ענישה מצד השופט על פעולה אסורה. שידו ראשון אשר ג'ודוקא אחד מקבל מהשופט מזכה את היריב ב- קוקה - שלוש נקודות.

 

יוקו
 
 

 הינו הניקוד השני שאפשר לקבל. "יוקו" שווה ל 5 נקודות. הטלת היריב על הצד מזכה את הג'ודוקא שהטיל ב- יוקו כמו כן ריתוק היריב למזרן בין 15 ל- 19 שניות יזכה את הג'ודוקא המרתק ב- יוקו. "שידו שני" הינו ענישה מצד השופט על פעולה אסורה. באם מוענש הספורטאי בשידו נוסף מצד השופט לאחר שהוענש כבר בשידו אחד, העונש הראשון נמחק אולם מעלה את סה"כ הנקודות של היריב מקוקה ל- יוקו. כלומר משלוש נקודות לחמש נקודות.

ווזארי
 
 

הינו הניקוד השלישי בטבלת הניקוד. "ווזארי שווה ל 7 נקודות. זהו ניקוד מאוד גבוה ומקבלים אותו על הטלה כמעט מושלמת, בין הצד לגב. כמו כן ריתוק היריב למזרן בין 20 ל- 24 שניות יזכה את הג'ודוקא המרתק בווזארי.
"שידו שלישי" הינו ענישה מצד השופט על פעולה אסורה. באם מוענש הספורטאי בשידו נוסף מצד השופט לאחר שהוענש כבר בשני שידו, העונש השני נמחק אולם מעלה את סה"כ הנקודות של היריב מיוקו לווזארי. כלומר מחמש נקודות לשבע נקודות.

בניגוד לשאר הנקודות בג'ודו זהו למעשה הניקוד היחידי שמצטבר. משום שהטלה בווזארי הינה כמעט הטלה באיפון, הטלה שניה במהלך הקרב בווזארי נוסף או ריתוק ששווה ערך לווזארי תזכה את המטיל/מרתק בווזארי נוסף ששווה לאיפון.

 

איפון
הינו הניקוד הגבוה ביותר בג'ודו. "איפון" שווה ל 10 נקודות. הטלה מושלמת של היריב על כל הגב במלואו, בעצמה, ובמהירות, תזכה את המטיל באיפון. כמו כן, ריתוק היריב למזרן במשך 25 שניות יזכה את הג'ודוקא המרתק באיפון. בנוסף, בריח/מנוף על המרפק או חניקת היריב עד לכניעתו תזכה את הג'ודוקא המבצע באיפון.
"שידו רביעי-הנסוקומקה" הינו ענישה מצד השופט על פעולה אסורה. באם מוענש הספורטאי בשידו נוסף מצד השופט לאחר שהוענש כבר בשלושה שידו, העונש השלישי נמחק אולם מעלה את סה"כ הנקודות של היריב מווזארי לאיפון ולמעשה גורם להפסדו בקרב. כלומר: משבע נקודות לעשר נקודות.


על מה השופט יכול להעניש את המתחרים (שידו) בניקוד שלילי?


עמידה כפופה, פאסיביות בקרב, חוסר התקפות, נפילה על הבירכיים ללא הוצאה משיווי משקל, החזק ידיים ישרות, דיבור במהלך הקרב, עבודה חד צדדית, יציאה מהמזרן ללא התקפה, החזקת החליפה בצד אחד.


על מה יעניש השופט ישירו ב"הנסוקומקה" ?


ישנם מספר פעולות שאסור בשום פנים ואופן לעשות ואם אחד הספורטאים יעשה אחת מהן הוא ייענש ישירות על ידי השופט ב: הנסוקומקה, דבר שיגרום להפסדו בקרב ולפסילתו מהתחרות בכלל.
קללות על המזרן, עליה למזרן עם חפץ ממתכת כמו עגילים או טבעות, עליה למזרן עם חולצה מתחת לבגד ג'ודו (לבנות מותר חולצה לבנה) ביצוע תרגיל אשר מסכן את חייו של הג'ודוקא שביצע את התרגיל או אשר עלול לגרום לפציעתו של המתחרה שלו.


ומה קורה אם נפצעים?


לספורטאי אסור להזמין למזרן רופא על דעת עצמו. (זאת כדי למנוע בזבוז זמן ואפשרות למנוחה מצד הספורטאים)
רק השופט המרכזי בהחלטה אחת עם שני שופטי הצג יכולים לקרוא לרופא במהלך הקרב וזאת אך ורק אם הם רואים סכנה של ממש לספורטאי. כל קריאה לרופא מצד הספורטאי או בקשה לקריאה של רופא מצדו תביא הענשה בהנסוקומקה והפסד אוטומטי בקרב.
אם אחד הספורטאים נחבל במהלך הקרב והחל לדמם, יזמין השופט המרכזי את הרופא לשם עצירת הדימום.
לכל ספורטאי אשר מדמם יש אפשרות לעצור את הדימום בעזרת רופא פעמיים בלבד במהלך הקרב. באם הדימום ממשיך וצריך לקרוא לרופא בפעם השלישית, ייפסל הספורטאי.


איך התחרות מתנהלת?
ישנן שתי שיטות עיקריות לניהול תחרות.


1  שיטת ליגה.
כאשר נרשמו למשקל בין 3 ל- 5 ספורטאים כל אחד מהספורטאים יתחרה נגד השני כאשר צוברים ניצחונות ונקודות.
המנצח יהיה זה אשר צבר את מספר הניצחונות הרב ביותר.
באם ישנם שני ספורטאים עם אותו מספר ניצחונות, ינצח הג'ודוקא עם מספר הנקודות הרב ביותר. (לכן חשוב לעשות כמה שיותר איפונים)
אם גם מספר הניצחונות שווה וגם מספר הנקודות שווה, יבדקו מי שקל פחות בשקילה בתחילת התחרות, והוא ייקבע כמנצח.


2 שיטת רפסאז'
שיטת הרפסאז' מתאימה לתחרות בה נרשמו יותר מחמישה ספורטאים לקטגוריית משקל.
הספורטאים יחולקו בהגרלה אקראית לשני בתים אשר יהיו שווים במספר הספורטאים בכל בית.
הבתים ייראו כמו עץ תחרות וככל שהספורטאי מנצח הוא יתקדם בתחרות. החל משמינית הגמר, רבע גמר, חצי גמר וקרב הגמר. שם הוא יפגוש את מנצח הבית השני בקרב על המקום הראשון (מדלית זהב ומדלית כסף)

המפסידים אשר הפסידו לארבעת הספורטאים שהגיעו לקרבות חצי הגמר עוברים לבית התנחומים. שני מנצחי בית התנחומים יתמודדו בהצלבה עם שני מפסידי קרבות חצי הגמר על שתי מדליות הארד אשר מחולקות (ישנן שתי מדליות ארד משום שיש שני בתים)